הרצון לנוח ותחושת האשמה

הדיאלוג המלא

1. שבת, אחר הצהריים. בבוקר הצלחנו לסיים כמה דברים. עכשיו אפשר לשכב קצת, אבל על השולחן מונחת רשימה של מה שעוד נשאר.

2. הבובה האדומה

   אני רוצה לשכב חצי שעה. אפילו לקרוא לא מתחשק לי. פשוט לעצום עיניים.

3. הבובה הכחולה

   קודם נענה להודעות. ונתלה את הכביסה, לפני שנצטרך לכבס אותה שוב.

4. הבובה האדומה

   את הכביסה — כן. אבל אחרי ההודעות תמיד יימצא עוד משהו.

5. הבובה הכחולה

   כבר יש. דחינו את זה כל השבוע.

6. הבובה האדומה

   כי כל השבוע היו דברים אחרים. גם הבוקר כמעט לא ישבנו.

7. הבובה הכחולה

   אבל כמה הספקנו לסיים. אפשר עוד קצת — ואז לנוח בשקט.

8. הבובה האדומה

   זה היה הרעיון גם אתמול. וגם בסוף השבוע הקודם. וכשסוף סוף אפשר, כבר הגיע הזמן לישון.

9. הפסקה קצרה.

10. הבובה הכחולה

    קשה לי לשכב בשקט כשאני יודע מה עוד נשאר.

11. הבובה האדומה

    גם לי. אני נשכבת ומתחילה להיזכר בכל מה שעוד צריך לעשות. לפעמים אני קמה פשוט כי קל יותר לעשות דברים מאשר לשכב עם הרשימה הזאת בראש.

12. הבובה הכחולה

    אחרי שמסיימים משהו, לפחות יש קצת הקלה.

13. הבובה האדומה

    לא לזמן רב. אחר כך אני שמה לב לדבר הבא.

14. הבובה הכחולה

    אבל אם נפסיק לשים לב לגמרי, הרבה יישאר לנו למחר. המיילים לא יענו לעצמם. גם את האוכל מישהו צריך להכין.

15. הבובה האדומה

    אני לא מציעה לעזוב הכול. הייתי רוצה שגם לעייפות יהיה משקל כשבוחרים מה לעשות עכשיו.

16. הבובה הכחולה

    אני שם לב אליה. לכן אני מציע לסיים מהר יותר.

17. הבובה האדומה

    אבל אצלי הכול כבר הולך לאט יותר. אני קוראת אותה הודעה שלוש פעמים.

18. הפסקה.

19. הבובה הכחולה

    בסדר. נניח שנשכב. רק בלי הטלפון.

20. הבובה האדומה

    למה כבר יש תנאים?

21. הבובה הכחולה

    כי אחר כך תעבור שעה ונרגיש עוד יותר רע. גם לא הצלחנו לנוח וגם שום דבר לא נעשה.

22. הבובה האדומה

    כן, זה קורה. אני גוללת משהו ואפילו לא מבינה אם זה מעניין אותי או לא. פשוט לא מתחשק לי להתחיל שום דבר.

23. הבובה הכחולה

    מזה אני פוחד: נעצור — ואחר כך לא נצליח להתחיל שוב.

24. הבובה האדומה

    יש חשש שאם יתאפשר לי לנוח, כבר לא ארצה לעשות שום דבר?

25. הבובה הכחולה

    לפעמים נדמה שהצטברה כל כך הרבה עייפות, שסוף שבוע אחד לא יספיק.

26. הבובה האדומה

    זה מפחיד גם אותי.

27. שתי הבובות משתתקות לרגע.

28. הבובה הכחולה

    ועוד משהו… לא הייתי רוצה שישאלו בערב איך עבר היום, ולא יהיה מה לספר.

29. הבובה האדומה

    למה לא? אפשר לומר: הצלחנו לישון מספיק. לצאת לטיול. לשבת בשקט.

30. הבובה הכחולה

    אני מבין. אבל כשאני אומר דבר כזה, מיד מתחשק לי להוסיף: ״אבל בבוקר הספקנו לעשות כל כך הרבה״.

31. הבובה האדומה

    כאילו צריך להסביר למה היה מותר לנוח.

32. הבובה הכחולה

    כן. אפילו אם אף אחד לא שואל.

33. הבובה האדומה

    וכשמישהו אחר אומר שכל היום עבר במנוחה, גם אז אנחנו מחכים להסברים?

34. הבובה הכחולה

    לא. בדרך כלל אני חושב: טוב שזה התאפשר.

35. הבובה האדומה

    אבל בשבילנו זה לא מספיק.

36. הבובה הכחולה

    אני אוהב להרגיש שיש בנו תועלת. שאפשר לסמוך עלינו.

37. הבובה האדומה

    גם אני אוהבת את זה. פשוט לפעמים אני מסכימה לעזור, ואז יושבת וכועסת על האדם שביקש.

38. הבובה הכחולה

    למרות שאפשר היה לומר שהיום אין כוח.

39. הבובה האדומה

    אפשר. אבל אז צריך לשאת את זה שלמישהו לא נוח. ולי קל יותר לדחות את המנוחה שלי.

40. הפסקה.

41. הבובה הכחולה

    אז גם אני כל הזמן דוחה משהו. למרות שאני מקפיד שלא יישאר שום דבר לאחר כך.

42. הבובה האדומה

    אני לא רוצה להפסיק לעשות דברים חשובים. הייתי רוצה לפעמים לסיים את היום עם כוח לפחות לשיחה.

43. הבובה הכחולה

    לא מזמן ישבנו בחצר, זוכרים? פשוט שתינו תה.

44. הבובה האדומה

    כן. בהתחלה כל הזמן התחשק לקום. ואחר כך אפילו לא שמנו לב שהחשיך.

45. הבובה הכחולה

    אז היה טוב.

46. הבובה האדומה

    היה.

47. הפסקה קצרה.

48. הבובה הכחולה

    הרשימה עדיין על השולחן.

49. הבובה האדומה

    אני רואה. ועדיין רוצה לשכב קצת.

50. הפסקה. סוף הסצנה.