קיבלתי מחמאה, אבל כנראה זה רק מזל

הדיאלוג המלא

1. על השולחן — עבודה גמורה. בטלפון הודעה: ״יצא ממש טוב״.

2. הבובה האדומה

   זו כבר הפעם השלישית שלי עם ההודעה הזאת. בהתחלה היה נעים. ואז עלתה מחשבה: אולי הכוונה הייתה פשוט לעודד.

3. הבובה הכחולה

   ואם זה באמת מצא חן?

4. הבובה האדומה

   יכול להיות. אבל היו כל כך הרבה נסיבות מוצלחות. עזרה, תזמון מתאים. בפעם אחרת אולי שום דבר לא היה מצליח.

5. הבובה הכחולה

   כל זה היה. והיו גם ערבים שבהם היה צריך לעשות את העבודה מחדש. גם הם חלק מהתוצאה?

6. הבובה האדומה

   כן. פשוט ברור לי שאפשר היה לעשות את זה טוב יותר. כאן — אי־דיוק. וכאן יצא חלש יותר ממה שרציתי.

7. הבובה הכחולה

   כשמסתכלים מקרוב כל כך, כל העבודה הופכת לכמה פגמים.

8. הבובה האדומה

   כי ברור לי איפה הם. האחרים עדיין לא הבחינו בהם.

9. הבובה הכחולה

   אז הרושם הטוב שלהם פחות אמין מהרושם הרע שלך?

10. הפסקה קצרה.

11. הבובה האדומה

    לא בדיוק רע. אני פשוט לא רוצה שזה יעלה לי לראש.

12. הבובה הכחולה

    ובין ״אני יותר טוב מכולם״ לבין ״אין לי שום חלק בהצלחה הזאת״ יש איזשהו מקום?

13. הבובה האדומה

    בראש ברור לי שיש. אבל ברגע שמכירים בזה: ״כן, הצליח״, מיד עולה ציפייה שמעכשיו זה צריך להיות כך תמיד.

14. הבובה הכחולה

    כלומר, המחמאה נשמעת כמו התחייבות חדשה?

15. הבובה האדומה

    כן. היום מחמיאים לי. ומחר יראו תוצאה רגילה וישאלו לאן הכול נעלם.

16. הבובה הכחולה

    וכדי לא להתמודד עם זה, עדיף להחליט מראש שההצלחה של היום הייתה מקרית.

17. הבובה האדומה

    אז לפחות לא יכאב כל כך אם בפעם הבאה זה לא יצליח.

18. הבובה הכחולה

    זה מובן לי. רק שיחד עם האכזבה האפשרית נעלם גם הדבר הטוב שכבר קרה.

19. הבובה האדומה

    אם אפסיק לחפש פגמים, אולי אעצור במקום? אולי דווקא חוסר שביעות הרצון הזה הוא שמניע אותי.

20. הבובה הכחולה

    הוא באמת דחף לעשות הרבה. אבל לפעמים העבודה כבר גמורה, והבדיקה עדיין נמשכת.

21. הפסקה. הבובה האדומה מביטה שוב בהודעה.

22. הבובה האדומה

    יש בי רצון לשמוח לפחות קצת. ובאותו זמן נדמה שאת השמחה צריך עוד להרוויח באמצעות משהו משכנע יותר.

23. הבובה הכחולה

    ומה יהיה משכנע מספיק?

24. הבובה האדומה

    זו בדיוק הבעיה. בכל פעם הרף מתרחק קצת יותר.

25. הבובה הכחולה

    אז יש תוצאה. אבל הרגע שבו אפשר להכיר בה עדיין לא מגיע.

26. הבובה האדומה

    אולי זה כבר לא קשור לאיכות של העבודה הזאת. אלא לכך שלא מוכר לי המבט על עצמי בלי בדיקה.

27. הבובה הכחולה

    אז אפשר לראות את אי־הדיוקים ובכל זאת לא לבטל את כל השאר?

28. הבובה האדומה

    עדיין אין לי תשובה. אבל מתחשק פעם אחת לקרוא ״יצא טוב״ ולא להתחיל מיד ויכוח פנימי.

29. הטלפון נשאר על השולחן לצד העבודה. שתי הבובות מביטות בה בשקט.