הרצון לסרב וההסכמה בכל זאת

הדיאלוג המלא

1. ערב לפני יום חופש. מגיעה הודעה מהמנהל: ״אין מי שיעבוד מחר. אפשר להחליף? זה ממש יעזור״. בשדה התשובה כבר כתוב: ״כן, בטח״.

2. הבובה האדומה

   רגע. כל היום אנחנו חולמים על זה שמחר לא נצטרך לקום ולצאת לשום מקום.

3. הבובה הכחולה

   אני רואה. אבל באמת אין שם מי שיעבוד.

4. הבובה האדומה

   ולנו באמת אין כוח. היום אפילו לא הצלחנו לאכול ארוחת ערב כמו שצריך.

5. הבובה הכחולה

   זה יום אחד. אחר כך ננוח.

6. הבובה האדומה

   מתי? יום החופש הבא כבר תפוס. גם אותו הבטחנו למישהו.

7. הבובה הכחולה

   אם נסרב עכשיו, יצטרכו למצוא אדם אחר. אולי יקראו למישהו ברגע האחרון.

8. הבובה האדומה

   גם לנו קוראים עכשיו ברגע האחרון.

9. הפסקה קצרה.

10. הבובה הכחולה

    אני אוהב שסומכים עלינו.

11. הבובה האדומה

    גם אני. אבל ההודעה רק הגיעה, וכבר כתבנו ״בטח״. אפילו לא בדקנו מה מתוכנן לנו למחר.

12. הבובה הכחולה

    אנחנו יודעים מה מתוכנן למחר. שום דבר מיוחד.

13. הבובה האדומה

    לנוח. חייב להיות משהו מיוחד כדי לסרב?

14. הבובה הכחולה

    ננסה לכתוב: ״לא אוכל, אני רוצה להישאר בבית״. איך זה יישמע?

15. הבובה האדומה

    כאילו יש לי יום חופש?

16. הבובה הכחולה

    כאילו לכולם קשה, ואני בוחר בנוחות.

17. הבובה האדומה

    אבל כבר החלפתי כמה פעמים. סירוב אחד יבטל את כל זה?

18. הבובה הכחולה

    אני לא יודע. אני פשוט נזכר איך אמרו בישיבה שתמיד אפשר לסמוך עלינו. זה היה לי נעים.

19. הבובה האדומה

    גם לי. עכשיו קשה לסרב ושזה עדיין יישאר נכון.

20. הפסקה.

21. הבובה הכחולה

    בעבודה חשוב איך מתייחסים אליך. הרבה תלוי בזה.

22. הבובה האדומה

    אני מבינה. אני צריכה את העבודה הזאת. אבל המנהל בינתיים רק שאל. ואנחנו כבר מדמיינים שאחרי סירוב יפסיקו להעריך אותנו.

23. הבובה הכחולה

    אולי שום דבר לא ישתנה. רק שבכל זאת אצטרך לבוא אחר כך ולפגוש את כולם.

24. הבובה האדומה

    ואם נסכים, נגיע עייפים. נתעצבן ונחכה שלפחות ישימו לב מה זה עולה לנו.

25. הבובה הכחולה

    אפשר לקוות שישימו לב.

26. הבובה האדומה

    בפעם הקודמת אמרו ״תודה״ והמשיכו הלאה. ואני כועסת כל היום. אפילו על בקשות רגילות.

27. הבובה הכחולה

    כי מתחשק שיבינו: אנחנו לא פשוט פנויים ואין לנו מה לעשות.

28. הבובה האדומה

    אבל בתשובה כתוב ״כן, בטח״. מאיפה הם אמורים לדעת?

29. שתי הבובות משתתקות לרגע.

30. הבובה הכחולה

    לא הייתי רוצה להיראות כמו אדם שסופר כל דקה נוספת.

31. הבובה האדומה

    אבל אני כבר סופרת. רק בשקט. נזכרת כמה פעמים עזרתי, כמה פעמים נשארתי יותר. ואז מחכה שיום אחד זה יחזור אלינו.

32. הבובה הכחולה

    לפעמים זה חוזר. גם לקראתנו באים.

33. הבובה האדומה

    כן. לכן אני מתלבטת. אני רוצה לעזור. אבל היום, כשההודעה הגיעה, המחשבה הראשונה הייתה: ״רק לא זה״.

34. הבובה הכחולה

    ואחר כך — ״אסור לאכזב״.

35. הבובה האדומה

    ופתאום כבר לא נעים אפילו לחשוב על איך אני מרגישה.

36. הפסקה.

37. הבובה הכחולה

    אם להיות כן, אני רוצה להיות האדם שבוחרים בו ראשון. זה שסומכים עליו.

38. הבובה האדומה

    ואני לפעמים רוצה שקודם כול ישאלו אם יש לנו כוח.

39. הבובה הכחולה

    אולי לכן שאלו אם אפשר?

40. הבובה האדומה

    אולי. רק שאני קוראת את זה כ״אנחנו סומכים עליך״.

41. הבובה הכחולה

    גם אני.

42. הפסקה קצרה.

43. הבובה האדומה

    לא מזמן מישהו אחר סירב, זוכרים? פשוט אמר שמחר זה לא יסתדר.

44. הבובה הכחולה

    אני זוכר. המשיכו לחפש.

45. הבובה האדומה

    הרי לא הפסקנו לכבד אותו.

46. הבובה הכחולה

    לא. אבל כשאני מסרב, נדמה לי שצריך להסביר הכול עד הפרט האחרון. ורצוי שתהיה סיבה שאף אחד לא יתווכח איתה.

47. הבובה האדומה

    ועייפות לא נראית כמו סיבה כזאת.

48. הבובה הכחולה

    אפילו לא בעיניי.

49. מסך הטלפון נדלק שוב.

50. הבובה האדומה

    התשובה עדיין לא נשלחה.

51. הבובה הכחולה

    אני יודע. אני כל הזמן חושב איך לכתוב כך שאף אחד לא יתאכזב.

52. הבובה האדומה

    ואני חושבת איך לקום מחר בלי לכעוס, אם שוב נכתוב ״כן״.

53. הפסקה. סוף הסצנה.